מירוץ החיים או רגע לאן אנחנו רצים?

אישה שעושה כמה דברים בו זמנית

בשנים האחרונות מגיעים אלי לקליניקה מטופלים במירוץ, בזמן האחרון זה בולט עוד יותר. אנשים שנמצאים במירוץ מתמיד, על בסיס יומיומי ואפילו שעתי.

רצים לעבודה, מהעבודה לבית ולילדים, רצים בעבודה כדי להתקדם ולהשיג, רצים בתוך הבית כדי להספיק את כל המשימות והמטלות, רצים עם הילדים בין חוגים ופעילויות, וגם לרופא, למטפל ולמאבחן כשצריך.
אנחנו כל הזמן בריצה, כל הזמן בתנועה בין אם היא פיזית ובין אם היא בראש. גם המחשבות שלנו לא עוצרות וכל הזמן עסוקות בלזכור מה הדבר הבא שצריך לעשות, איפה המקום הבא שאנחנו צריכים להיות. אנחנו לא עוצרים לרגע לקחת מנוחה, אנחנו לא עוצרים רגע לנשום, אנחנו לא עוצרים ונשארים גם כשאנחנו בתוך רגעים של הנאה. אנחנו לא נוכחים בתוך החוויות הגדולות, אבל בעיקר בחוויות שהן רגעים קטנים של אושר. אנחנו מחוברים לטלפונים הניידים מתוך חשש שנפסיד משהו, מה שמגביר את ההרגשה שאנחנו רצים ולא מספיקים שום דבר.

אנחנו לא עוצרים גם כשהגוף שלנו מאותת לנו שאנחנו חייבים לעצור.

זה מתחיל בדברים קטנים שאנחנו תופסים כמציקים ומפריעים – הראש כואב אז אנחנו לוקחים כדור, הגרון כואב אז אנחנו לוקחים את האנטיביוטיקה שרשם הרופא, הגב או הכתפיים מתחילים לכאוב או להציק ואנחנו ממשיכים כרגיל.
אנחנו עושים הכל חוץ מלהוריד את הרגל מדוושת הגז, חוץ מלעצור לרגע, חוץ מלשבת, חוץ מאשר רק להיות.
אנחנו ממשיכים להתיש את הגוף, לא נותנים לו מנוחה ומניחים לפרפקציוניזם שלנו להוביל אותנו הלאה בתוך המירוץ.

הגוף, שאותת לנו עד עכשיו בסימנים קטנים, מעלה הילוך. אם לא הקשבנו ולא עצרנו, הוא ידאג שנעשה את זה.
העצירה הפתאומית והמוחלטת מגיעה למשל בצורת ורטיגו, הרפס, מחלת הנשיקה ומעי רגיז.
במקרה של העולם שהיה צריך הפוגה, היא מגיעה עכשיו עם נגיף הקורונה.
העצירות האלה, הגדולות, המפתיעות והלא מתוכננות, באות ללמד אותנו – עצירה, מנוחה, הקשבה והנאה מהדברים הקטנים שאת חלקם אנחנו נוטים לקחת כמובן מאליו,
או לא לשים אליהם לב.

גם אני הייתי במירוץ כזה לפני 20 שנה. גם אני לא הקשבתי ולא עצרתי כשהגוף שלח לי סימנים ותמרורים שאני צריכה לעצור. גם אותי הגוף עצר בבלימת פתע.
בזכות העצירה הזאת עברתי לאורך השנים תהליכים שעזרו לי לשחרר את הפרפקציוניזם. 15 שנים אחרי ואני כבר פחות רודפת אחרי המושלם, רצה פחות, ומאפשרת לעצמי הקשבה ולמידה מקצועית.

היום אני עוזרת לאנשים לעשות את התהליך הזה בעזרת תזונה ופרחי באך.

פרחי הבאך מאזנים את הגוף והנפש, עוזרים לשחרר שליטה, להרגיע חרדות ופחדים ולהרים את הראש למעלה בצורה נכונה ונעימה.
אל תחכו שהגוף יעצור אתכם ואל תחכו למכה שתבוא. תהיו אתם אלה שעוצרים בזמן, תדאגו לשים את הפוקוס על עצמכם ועל מה שעושה לכם טוב, תנוחו ותהיו נוכחים ברגעים החשובים.
לאט לאט גם אנחנו וגם העולם נצליח להירגע, נצליח להגיע לאיזון.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו של וואטסאפ
דילוג לתוכן